אי הרשעה להליך הפלילי ישנה השפעה ישירה על חייו של הנאשם בהווה ובאופן מובנה גם על העתיד. משכך, קיימת חשיבות גדולה לשאלה כיצד יסתיים ההליך, ובהקשר זה חשוב לדעת, כי גם אם הוגש כתב אישום, במקרים מסוימים, ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה. מי שבוטלה הרשעתו יישא בענישה, אולם מדובר בענישה קלה יחסית. עיקר ההקלה […]להמשך קריאה
מח״ש מח"ש היא מחלקה בפרקליטות המדינה שתפקידה לחקור חשדות לגבי ביצוע עבירות פליליות על ידי שוטרים בישראל ולהעמידם לדין. טרם הקמת מח"ש, חקירות השוטרים היו נעשות ע"י היחידה המשטרתית לחקירות פנים אשר הובילה ביקורת הולכת וגוברת כי המשטרה חוקרת את עצמה ובעקבות דו"ח מבקר המדינה, בשנת 1992, הוקמה מח"ש, כגוף הנפרד מהמשטרה. מח"ש עוסקת בחקירת […]להמשך קריאה
לעו"ד איתמר פלג, בוגר פרקליטות ויוצא משרד מהמובילים בישראל, ניסיון רב בייצוג במשפטים צבאיים חמורים וקלים כאחד, ובפני בית הדין הצבאי, בתיקי סמים, נשק, מרמה, שוחד, עבירות ביטחוניות, תיקי עריקות ועוד. חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, הוא החוק המסדיר את כללי השיפוט הצבאי בצה"ל ולצד חוק זה, תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים), תשכ"ח-1968 […]להמשך קריאה
נפגעי עבירה מאחר ונפגעי העבירה אינם צד להליך אלא עדי תביעה בלבד, שמירה על האינטרס שלהם מהווה שיקול אחד, מבין שיקולים רבים, המנחים את התביעה. מציאות זו יוצרת מורכבות קשה: מחד, קיים רצון להגיש תלונה ושימוצה הדין עם העבריין. מאידך, קיים חשש שמא התלונה לא תטופל כראוי והתיק ייסגר כך שכל המאמצים האדירים שהושקעו בהגשת […]להמשך קריאה
מעמדו של נפגע העבירה בהליך הפלילי ההליך פלילי בישראל מתנהל כך שהמדינה היא המאשימה ואחראית על ניהול התיק הפלילי כנגד הנאשם, בעוד המתלונן או המתלוננת, אינם צד להליך. בניסיון לגשר על פער זה של העדר מעורבות המתלונן על אף חשיבותו להליך, בשנת 2001 נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה, המעניק זכויות לנפגעים בנושאים הקשורים בהליך הפלילי […]להמשך קריאה
בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, לכל אדם החשוד בעבירה מסוג פשע בישראל, עומדת הזכות לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. על הפרקליטות או יחידת התביעות המשטרתיות ליידע את החשוד על זכות זו במסגרת "מכתב יידוע" שנשלח לביתו, ועל החשוד לממש את הזכות בתוך 30 ימים ממועד קבלת המכתב. הליך השימוע […]להמשך קריאה
המתה באחריות מופחתת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת גם היא עבירה אשר באה אל העולם במסגרת הרפורמה החדשה בעבירות ההמתה והיא מבטאת מעבר מענישה מופחתת, לאחריות מופחתת. לפני קיומה של הרפורמה, עבירה זו נכנסה בגדר עבירת ההריגה ואף רצח. במקרים בהם מעשה ההמתה בוצע בנסיבות מסוימות, כדוגמת מצוקה נפשית קשה שנבעה מהתעללות של הפוגע בנפגע […]להמשך קריאה
חקירה והעמדה לדין בתאונות בנייה רמות האחריות בהקשר של תאונות עבודה הן המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות. ההנחה היא שבכל תאונה, לאדם האחראי, אין רצון שהתוצאה הקטלנית תתרחש. יסוד האדישות לגבי התוצאה הקטלנית שבגינו ניתן להעמיד לדין בעבירת רצח – אינו מתקיים ע"פ רוב אף אם מדובר ברשלנות קשה. מכאן, כאמור, רמות האחריות הרלוונטיות […]להמשך קריאה
גרימת מוות ברשלנות אדם אשר נטל סיכון בלתי סביר בכך שעשה מעשה שהוביל למותו של אדם אחר ובנוסף, לא היה מודע לכך שפעולתו תוביל לתוצאה הקטלנית מקום בו אדם מן היישוב כן היה מודע, יואשם בגרימת מוות ברשלנות. בהתאם לסעיף 304 לחוק העונשין, דינו של אותו אדם שלוש שנות מאסר. ע"פ רוב, אנשים נורמטיביים הם […]להמשך קריאה
המתה בקלות דעת עבירה זו מתייחסת למקרים בהם הנאשם נוטל סיכון בלתי סביר, בתקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתממש אך היא מתממשת. למשל, גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, בניה מודעת מחומרים זולים ובלתי בטיחותיים של מבנה ועוד. ע"פ הרפורמה החדשה ובהתאם לסעיף 301ג לחוק העונשין, אדם הגורם בקלות דעת למותו של אדם אחר, דינו שתים […]להמשך קריאה
