ביולי 2019 ולאחר יותר מעשור של התדיינות בכנסת ישראל, נכנסה לתוקף רפורמה אשר חוללה שינוי מהותי בעבירות ההמתה בישראל.
מטרת הרפורמה הייתה ליצור מענה חקיקתי עונשי הולם ועדכני, לכלל המקרים, בדרגות החומרה השונות, בהם הומת אדם וזאת, בדרך של קביעת מדרג בעבירות ההמתה.
עבירת רצח
ע"פ הרפורמה החדשה – המתת אדם בכוונה או באדישות היא רצח. המשמעות היא שמעשים שבעבר נכללו בעבירת ההריגה משום שלא הוכח כי הנאשם ביצע את מעשה ההמתה בכוונה, יתפסו היום כרצח ובהתאם לסעיף 300 לחוק העונשין יאפשרו הטלת עונש של מאסר עולם.
מהי כוונה? המתה בכוונה משמעה כי הפוגע תכנן וביצע את מעשה ההמתה "בדם קר", ללא התגרות קודמת בו מצד הקורבן, מתוך כוונה להמיתו ואכן הצליח להמיתו.
מהי אדישות? המתת אדם באדישות היא עשיית מעשה בשוויון נפש אל מול התוצאה הקטלנית האפשרית. כלומר חוסר אכפתיות של הפוגע לגבי האפשרות שהקורבן ימות כתוצאה ממעשיו. לדוגמה, אדם דוקר אחר ברגלו שלא מתוך כוונה להמיתו ועל אף שהוא רואה כי הנפגע מאבד דם הוא מאפשר לו למות. אותו פוגע במקרה זה, היה אדיש ביחס לאפשרות מותו של הנפגע אותו דקר ולכן הוא יואשם בעבירת רצח וצפוי לו מאסר עולם.
דוגמאות אחרות להמתת אדם באדישות, למשל, באמצעות הצתת מבנה בו שוהה הקורבן, כאשר הנאשם אדיש לעובדה שהקורבן מצוי במבנה ובכך לתוצאה כי יקפח חייו מההצתה, או המתת אדם במכות, כאשר המכים אינם חפצים דווקא בגרימת המוות אולם אדישים לגורלו של המנוח – ייחשב לרצח.