תקיפת שוטרים תפקידה של המשטרה בישראל היא אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים מדינתי. בתוך כך, אמונה המשטרה בין היתר על שמירה על ביטחונם של אזרחי ישראל, מניעת פשיעה וגילוי האמת. מכאן, קיים צורך לשמור על עובדיה ולאפשר להם לבצע את עבודתם. יחד עם זאת, במסגרת היחסים הרגישים והמורכבים לעיתים בין השוטר לאזרח, פערי […]להמשך קריאה
העלבת עובד ציבור עובדי הציבור נדרשים לניהולה התקין של מדינת ישראל כמדינת חוק, יהודית ודמוקרטית. בין עובדי הציבור, כידוע, נמנים רופאים, עובדי ממשלה, עובדי רשויות מקומיות, עובדי ביטוח לאומי, מורים, פרקליטים, שוטרים, סוהרים ועוד ועוד אשר עבודתם בד"כ נעשית מול הציבור. בהתאם לכך, מטבע עבודתם, עובדי הציבור חשופים לביקורת ישירה ומידית על מעשיהם. משכך, נדרשת […]להמשך קריאה
תקיפת עובד ציבור תקיפת עובדי ציבור היא תופעה מוכרת ההולכת וגוברת בתדירותה וחומרתה בישראל. בין עובדי הציבור הנתקלים בתופעת האלימות כלפיהם על רקע תפקידם, בולטים בעיקר שוטרים, פקחים, רופאים, עובדי חינוך והוראה, פקידים, אנשי המערכת המשפטית ועוד. קביעת סעיפי עבירה ספציפיים למקרים בהם ננקטת אלימות כנגד עובדי ציבור על רקע מילוי תפקידם, כמו גם הענישה […]להמשך קריאה
תקיפת קטין או חסר ישע קטין, על פי סעיף 34 לחוק העונשין, הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים. בהתאם לסעיף 368ב לחוק העונשין, תקיפת קטין או חסר ישע היא כל מעשה תקיפה, פיזית או נפשית, הגורמת לקטין או לחסר הישע, חבלה פיזית או פגיעה נפשית. חסר ישע, על פי סעיף 368א לחוק העונשין, הוא […]להמשך קריאה
אי הרשעה בסוף ההליך בעבירת תקיפה קיימת אפשרות חוקית, לפיה אדם שהועמד לדין בעבירת תקיפה ואף הודה בביצועה, יסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית. לצורך מימוש אפשרות זו, נבחן היחס בין חומרת העבירה, לבין הנזק העתידי הצפוי להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו. לצורך הכרעה בשאלה זו, בוחנים בתי המשפט פרמטרים שונים כדוגמת נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו […]להמשך קריאה
תקיפה ע"פ סעיף 378 לחוק העונשין, תקיפה היא "הפעלת כוח ללא הסכמתו של הזולת או גם כאשר הושגה הסכמה אך בתרמית תוך גם שימוש באור גז וכו' נכלל בהפעלת הכוח". המדובר בעבירה רחבה מאוד, המגלמת שורה ארוכה של מעשים וקובעת כי הם אסורים. ישנם סוגי תקיפה מגוונים הגורמים לנזקים שונים ועל כן, בגין כל מעשה […]להמשך קריאה
שוחד עבירות של מתן או קבלת שוחד ולרבות תיווך לשוחד, הן עבירות פליליות ושגורות בפי העם כ"שחיתות שלטונית". עבירת השוחד יכולה להתבטא במתן או קבלת כסף או שווה כסף, מינוי, קידום בתפקיד, מימון חופשה, מתנה, מין ובעצם בכל דרך שבה טובת הנאה כלשהי ניתנת לנושא משרה, בתמורה לקבלת דבר ממנו, שלא למטרת תפקידו. לקיחת […]להמשך קריאה
עבירות ההונאה מתבצעות ע"פ רוב במגזר העסקי והפרטי או בין אדם לחברו. ברוב המקרים, מדובר בעבירות כלכליות או עסקיות, לרבות פעולות רמייה בדבר זכויות, חזקה ו/או בעלות ברכוש. הונאה היא שינוי תפיסתו של אדם בדרך של רמייה או ניצול, בהצגה משכנעת של מידע, לטובה אישית כלשהי, בדמות כסף, בעלות או חזקה בזכות, רכוש או מקרקעין, […]להמשך קריאה
קבלת דבר במרמה כדי שתתגבש עבירת קבלת דבר במרמה, בהתאם לדנ"פ 2334/09 ישראל פרי נ’ מדינת ישראל, פ"ד סד (3) 502 (2011), נדרש שיתקיימו האלמנטים הבאים: קבלת דבר. כלומר על המרמה לקבל לידיו "דבר". המשמעות היא כל דבר ממש לרבות כסף, שווה כסף, נכס מוחשי ודיגיטלי, מקרקעין, מיטלטלין, זכות, טובת הנאה ועוד. מרמה. נדרש שהמרמה יטען טענה […]להמשך קריאה
עבירות באמצעות מחשב עבירות סייבר הן עבירות המתקיימות במרחב הדיגיטלי. העידן בו אנו חיים יצר מציאות שבה כל הפעילות היום–יומית שלנו נעשית במרחב האינטרנטי דרך המחשב והסמרטפון המוגדר מחשב אף הוא ע"פ החוק. בשנים האחרונות פשיעת המחשב והסייבר עלתה דרגה, היא ממשיכה להפוך למתוחכמת יותר לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שקיימות היום ועברייני רשת ממשיכים למצוא ולהמציא […]להמשך קריאה
