חקירה משטרתית היא אירוע לא נעים ואף מסוכן. רווחת התחושה כי רוב אזרחי המדינה חוו או יחוו אירוע שכזה, בין אם כחשודים תחת אזהרה לבין אם כדי למסור תלונה או עדות.
כך או אחרת, אי הוודאות, חוסר ריכוז, לחץ, החשש מהעתיד לבוא כמו גם, למשל, חוקר עצלן ולא מרוכז – עלולים להוות גורמים שישפיעו על גרסתנו וחלילה על עתידנו. נוסף על כן, החוקר נהנה באופן מובנה מיתרון אדיר ביחסי הכוחות מול הנחקר ומתוקף סמכותו, הוא רשאי להפעיל כנגד הנחקר מניפולציות ותרגילי חקירה מתוחכמים מבלי שהנחקר מודע לכך ו"להפילו בפח". משכך, הכנה מוקדמת לחקירה באמצעות קבלת יעוץ של עו"ד מנוסה בתחום הפלילי היא בגדר חובה. בדרך זו, ניתן יהיה להבין את כללי החקירה, סמכות החוקר ולצמצם את הפערים האדירים מולו.
חקירה היא פעולה המתבצעת ע"י רשות חוקרת כדוגמת משטרה ישראל, רשות המסים, הרשות להגבלים עסקיים, הרשות לניירות ערך ועוד, ובמסגרתה, נאספות ראיות כנגד החשוד הנחקר או כנגד אחרים. חקירה תתבצע בשלושה מקרים מרכזיים:
- חקירת חשוד – במסגרתה האדם המצוי בחקירה הוא החשוד בביצוע העבירות הנחקרות. במקרה זה, חלה חובה על הרשות החוקרת, בטרם החלה החקירה, להודיע לחשוד מה במדויק החשדות המיוחסים לו, לוודא כי הוא מבינם ולהודיע לו כי הוא רשאי לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעו"ד. באם יבחר החשוד להיוועץ בעו"ד, על החוקרים לעצור את החקירה ולהמתין זמן סביר עד להגעת עוה"ד – אשר יעניק לחשוד יעוץ בפרטיות.
במסגרת מימוש זכות השתיקה וכחלק מנגזרותיה, רשאי החשוד לסרב לשתף פעולה בקשר לביצוע פעולות חקירה כדוגמת בדיקות גופניות שונות, מסדר זיהוי, שחזור, עימותים, חיפושים וכיוצ"ב. יחד עם זאת, אם יבחר החשוד שלא לשתף פעולה עם חוקריו כאמור ו/ או לשמור על זכות השתיקה, הדבר עשוי לשמש לחובתו בהליך המעצר ובעת בירור האשמה.
תרגילי חקירה
בהתאם לחומרת התיק, מבצעת המשטרה באופן סמוי תרגילי חקירה מתוחכמים, שמטרתם "להפיל בפח" את החשוד ולגרום לו להודות. בין תרגילי חקירה אלו, ניתן למנות פעולות שונות כדוגמת הפעלת מדובבים, היתר להיפגש עם קרובים במהלך החקירה בניסיון להקליט ולתעד בסתר פרטים מפלילי שיעלו ממפגש שכזה, קיום שיחות בין שוטר לחשוד, מחוץ לחדר החקירה ובאווירה חברית ובלתי פורמלית, הנחזית לכזו שאינה חלק מהחקירה ולגרום לחשוד לדבר
ועוד ועוד, מקרים מגוונים של תרגילי חקירה שלא יעלה החשוד על דעתו.
מכאן, קיימת חשיבות עצומה בקבלת יעוץ לפני החקירה ע"י עורך דין, באופן שיצמצם בצורה ניכרת את פערי הכוחות שבין החשוד לבין היחידה החוקרת. המפגש הראשוני והמיידי עם העצור קריטי ופעמים רבות יחרוץ את עתיד התיק כולו. עוה"ד יבהיר לעצור את זכויותיו, ימליץ על דגשים לגבי הגרסה הנמסרת למשטרה ויבחן את כדאיות השתיקה. מעבר לפן המקצועי, יש בייעוץ של עו"ד כדי לסייע מנטלית לחשוד לצלוח את החקירה בהצלחה.
- מסירת תלונה –כל אדם אשר בוצעה כלפיו עבירה פלילית רשאי להגיש תלונה כנגד מי שפגע בו וזוהי נקודת הפתיחה של ההליך הפלילי. מסירת התלונה יכולה להתבצע באופן מקוון (באתר המשטרה) או ע"י הגעה פיזית לתחנת המשטרה תוך צירוף כלל המסמכים והראיות הרלבנטיים.
מסירת התלונה נעשית בדרך של "עדות פתוחה", כלומר המתלונן מוסר את כל שיש לו לומר ובתוך כך, החוקר עשוי לשאול שאלות שונות את המתלונן.
לאחר מסירת התלונה ובהנחה שיש בה בסיס, המשטרה פותחת בחקירה שבמסגרתה היא אוספת ראיות בדרכים שונות, כדוגמת חקירת החשוד, עריכת עימותים, איסוף מצלמות וידאו, ביצוע איכונים סלולריים, ביצוע חיפושים, האזנות סתר ועוד ועוד.
בסיום החקירה היחידה החוקרת מעבירה את תיק החקירה לפרקליטות המדינה או יחידת התביעות המשטרתיות, לצורך קבלת החלטתה באם להגיש או לא כתב אישום כנגד החשוד. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, כדי להגיש כתב אישום כנגד אדם, נדרש שהתובע שאליו הועבר תיק החקירה ישתכנע כי קיים "סיכוי סביר להרשעה" וכי נסיבות התיק בכללותן מצדיקות את העמדת החשוד לדין.
האם ניתן לבטל תלונה במשטרה לאחר מסירתה?
לא.
לאחר שנמסרה תלונה למשטרה, המשטרה אינה רשאית לסגור את התיק רק משום שהמתלונן חוזר בו. המשטרה תמשיך לחקור ובסיום החקירה התיק יועבר לפרקליטות המדינה או יחדית התביעות לצורך החלטה לגבי המשך הטיפול בתיק. עם זאת, במקרה בו מתלונן מבקש לחזור בו מתלונתו ורוצה שהתיק כנגד החשוד יסגר, פנייתו תיבדק וככל שהיא אותנטית היא עשויה להילקח בחשבון, בין אם לגבי שאלת ההעמדה לדין לבין אם לעניין העונש.
האם המשטרה רשאית לפתוח בחקירה ביוזמתה?
כן.
במקרה בו נודע למשטרה על ביצוע עבירה, היא רשאית לפתוח בחקירה גם מבלי שהוגשה תלונה רשמית ע"י מתלונן וזאת לגבי כל עבירה. יחד עם זאת, קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, רשאי להורות על סגירת התיק בעבירות "קלות" יותר. בעבירות מסוג פשע, בקצין אינו מוסמך להורות על סגירת התיק ועליו להעבירו להחלטת הגורם המוסמך לצורך קבלת החלטה.
- מסירת עדות – זוהי חקירה המתבצעת כלפי אדם בעקבות אירוע פלילי שקלט בחושיו והוא נקרא להעיד לגביו. בניגוד לחקירת חשוד, עד אינו זכאי ליהנות מהזכות להיוועץ בעו"ד ואינו רשאי לעשות שימוש בזכות השתיקה ולהימנע ממתן מענה לשאלות החוקרים. יחד עם זאת, לעד ישנו חיסיון מפני הפללה עצמית. כלומר, העד רשאי שלא להשיב לשאלת החוקר באם התשובה שימסור עלולה לסבכו.
האם עד יכול להפוך להיות חשוד במהלך החקירה?
כן.
באם עד מסר פרטים מפלילים ביחס לעצמו במהלך החקירה, אזי, יעצור החוקר את עדותו ויודיע לו כי החל מאותו הרגע הוא בסטטוס של חשוד, כי הוא נחקר תחת אזהרה וכן כי זכותו לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעו"ד. מרגע זה ואילך, חלים כללי חקירת החשוד כמפורט לעיל.
ישנם גם מקרים אחרים, בהם המשטרה מזמנת טלפונית אדם למסירת עדות ולפתע, במהלך החקירה ולאחר שהעד סבר כי אינו חשוד בדבר ולא התכונן לחקירה, מיידע אותו החוקר כי הוא למעשה חשוד על כל המשתמע מכך.
זכרו! על אף כי מטרת העל של חקירה משטרתית היא חקר האמת, בפועל, בראש מעייניו של החוקר היא מלאכת איסוף הראיות. כל מילה הנאמרת בחדר החקירות וגם מחוצה לו נרשמת ו/או מצולמת ומוקלטת. היוועצות בעו"ד קריטית בעבור כל חשוד וחשובה ביותר גם בעבור מתלונן.
המציאות מוכיחה שוב ושוב כי גם אזרחים נורמטיביים החפים מכל אשמה, מוצאים תחת מכבשי החקירה, מועמדים לדין ואף מורשעים ונענשים.
ייעוץ בידי עו"ד יבטיח כי תקבלו את ההגנה הנדרשת, באופן מיטבי ומקצועי, באופן שיסייע דרמטית להגנתכם הגם אם לתחושתכם לא עשיתם דבר.