חקירה והעמדה לדין בתאונות בנייה רמות האחריות בהקשר של תאונות עבודה הן המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות. ההנחה היא שבכל תאונה, לאדם האחראי, אין רצון שהתוצאה הקטלנית תתרחש. יסוד האדישות לגבי התוצאה הקטלנית שבגינו ניתן להעמיד לדין בעבירת רצח – אינו מתקיים ע"פ רוב אף אם מדובר ברשלנות קשה. מכאן, כאמור, רמות האחריות הרלוונטיות […]להמשך קריאה
גרימת מוות ברשלנות אדם אשר נטל סיכון בלתי סביר בכך שעשה מעשה שהוביל למותו של אדם אחר ובנוסף, לא היה מודע לכך שפעולתו תוביל לתוצאה הקטלנית מקום בו אדם מן היישוב כן היה מודע, יואשם בגרימת מוות ברשלנות. בהתאם לסעיף 304 לחוק העונשין, דינו של אותו אדם שלוש שנות מאסר. ע"פ רוב, אנשים נורמטיביים הם […]להמשך קריאה
המתה בקלות דעת עבירה זו מתייחסת למקרים בהם הנאשם נוטל סיכון בלתי סביר, בתקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתממש אך היא מתממשת. למשל, גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, בניה מודעת מחומרים זולים ובלתי בטיחותיים של מבנה ועוד. ע"פ הרפורמה החדשה ובהתאם לסעיף 301ג לחוק העונשין, אדם הגורם בקלות דעת למותו של אדם אחר, דינו שתים […]להמשך קריאה
רצח בנסיבות מחמירות מקרים חמורים במיוחד של רצח יכללו בעבירה החדשה של רצח בנסיבות מחמירות. בדומה לשיטות משפט אחרות, במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה, נקבעה עבירה הנותנת ביטוי למקרים החמורים ביותר של המתת אדם. ביניהם, רצח לאחר תכנון או שקילה, רצח שהוא מעשה טרור, רצח חסר ישע, רצח קטין על ידי האחראי עליו, רצח של בידי […]להמשך קריאה
ביולי 2019 ולאחר יותר מעשור של התדיינות בכנסת ישראל, נכנסה לתוקף רפורמה אשר חוללה שינוי מהותי בעבירות ההמתה בישראל. מטרת הרפורמה הייתה ליצור מענה חקיקתי עונשי הולם ועדכני, לכלל המקרים, בדרגות החומרה השונות, בהם הומת אדם וזאת, בדרך של קביעת מדרג בעבירות ההמתה. עבירת רצח ע"פ הרפורמה החדשה – המתת אדם בכוונה או באדישות היא […]להמשך קריאה
היזק בזדון עבירה זו נפוצה במקרים רבים ומגוונים בהם אדם מזיק לנכס של חברו למשל ע"י השחתת רכב או גרימת תקר, גרימת נזק לדלת ביתו של שכן או לכל חפץ אחר השייך לו ואף הניסיון הוכיח כי השחתת משקפי ראייה עלול לגרור לאישום בגין היזק לרכוש. המדובר בעבירה תוצאתית שלצורך קיומה, נדרשת כאמור תוצאה שבמסגרתה […]להמשך קריאה
שוד שוד הוא מעשה גניבה או עיכוב המלווה באלימות והפחדה, באדם או בנכס. מדובר בעבירה המטופלת בחומרה וברצינות בידי המדינה שכן ביצוע שוד, פוגע בערכים המוגנים של שמירה על החיים, הגוף והנפש, זכות הקניין, חופש התנועה וחירות האדם. משכך, קבע המחוקק עונשים משמעותיים לאדם הפוגע בערכים הכוללים מאסרים ממושכים. בהתאם לסעיף 402(א) דינו של אדם […]להמשך קריאה
עבירות נשק השימוש בנשק נעשה תדיר יותר ויותר ברחבי הארץ ואנו עדים למקרים רבים, בהם נעשה שימוש נועז בנשק בתוך ערים ובין גורמי פשיעה, כשבתווך, מצויים אזרחים העלולים לקפח את חייהם או להיפגע במסגרת מלחמות אלה. המחוקק אוסר על כל שימוש בנשק שלא ברישיון וקובע עונשים חמורים לעבירות הנשק השונות וזאת, בשל הפגיעה בערכים מוגנים […]להמשך קריאה
בהתאם לסעיף 428 לחוק העונשין תשל"ז-1977, סחיטה באיומים היא הנעת אדם לעשות מעשה או להימנע מלעשותו, בדרך של איומים. האיומים, כך ע"פ סעיף העבירה, לא חייבים להיות בעל-פה אלא יכולים להתקיים גם בכתב או בהתנהגות, בפגיעה בגופו של אדם, בחירותו, ברכושו, בפרנסתו, בשמו הטוב, או בצנעת הפרט שלו. בנוסף, יכול האיום להתבטא באיום לפרסם או […]להמשך קריאה
גניבה בידי עובד ציבור עבירת גניבה בידי עובד ציבור זהה בעקרונותיה לעבירת הגניבה ה"פשוטה", אך נוסף לה אלמנט מחמיר במיוחד והוא נטילת נכס המדינה או נטילת דבר שהגיע לעובד מכוח עבודתו. עבירה זו נחשבת מהחמורות שבעבירות הגניבה וזאת בשל הפגיעה באמון שניתן בעובד והופר, כמו גם במוסדות השלטון ולצורך מניעת דימוי כאילו עובד ציבור שסרח […]להמשך קריאה
