חבלה בכוונה מחמירה עבירה זו היא החמורה ביותר שקבע המחוקק מבין עבירות התקיפה. ע"פ סעיף 329 לחוק העונשין התשל"ז-1977, מדובר במקרים בהם הפוגע התכוון לגרום חבלה חמורה, מום או נכות לנפגע באמצעות נשק קר או חם או כל נשק פוגעני אחר, לרבות סכין או קליע, חומר נפץ או נוזל. הסעיף מתייחס גם למקרים בהם הפוגע […]להמשך קריאה
תקיפה הגורמת חבלה ממשית תקיפה הגורמת חבלה ממשית היא תקיפה המצויה במדרג חמור יותר מאשר תקיפה "סתם". ע"פ סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז-1977, אדם המבצע עבירה של תקיפה וגורם בכך חבלה ממשית למותקף, דינו עד שלוש שנות מאסר. החוק אינו מגדיר במדויק מהי חבלה ממשית. יחד עם זאת, לצורך סיווג עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, […]להמשך קריאה
תקיפה בנסיבות מחמירות סעיף 283 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כי אירועי תקיפה המתבצעים על רקע נסיבות מסוימות, יחשבו ככאלו שבוצעו בנסיבות מחמירות וכתוצאה מכך, נלווית לאירועי תקיפה אלו ענישה חמורה יותר מתקיפה "רגילה". ע"פ סעיף זה, ביצוע עבירות תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, בידי שני אנשים או יותר, תגרור כפל העונש הקבוע באותן עבירות. […]להמשך קריאה
תקיפת שוטרים תפקידה של המשטרה בישראל היא אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים מדינתי. בתוך כך, אמונה המשטרה בין היתר על שמירה על ביטחונם של אזרחי ישראל, מניעת פשיעה וגילוי האמת. מכאן, קיים צורך לשמור על עובדיה ולאפשר להם לבצע את עבודתם. יחד עם זאת, במסגרת היחסים הרגישים והמורכבים לעיתים בין השוטר לאזרח, פערי […]להמשך קריאה
העלבת עובד ציבור עובדי הציבור נדרשים לניהולה התקין של מדינת ישראל כמדינת חוק, יהודית ודמוקרטית. בין עובדי הציבור, כידוע, נמנים רופאים, עובדי ממשלה, עובדי רשויות מקומיות, עובדי ביטוח לאומי, מורים, פרקליטים, שוטרים, סוהרים ועוד ועוד אשר עבודתם בד"כ נעשית מול הציבור. בהתאם לכך, מטבע עבודתם, עובדי הציבור חשופים לביקורת ישירה ומידית על מעשיהם. משכך, נדרשת […]להמשך קריאה
תקיפת עובד ציבור תקיפת עובדי ציבור היא תופעה מוכרת ההולכת וגוברת בתדירותה וחומרתה בישראל. בין עובדי הציבור הנתקלים בתופעת האלימות כלפיהם על רקע תפקידם, בולטים בעיקר שוטרים, פקחים, רופאים, עובדי חינוך והוראה, פקידים, אנשי המערכת המשפטית ועוד. קביעת סעיפי עבירה ספציפיים למקרים בהם ננקטת אלימות כנגד עובדי ציבור על רקע מילוי תפקידם, כמו גם הענישה […]להמשך קריאה
תקיפת קטין או חסר ישע קטין, על פי סעיף 34 לחוק העונשין, הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים. בהתאם לסעיף 368ב לחוק העונשין, תקיפת קטין או חסר ישע היא כל מעשה תקיפה, פיזית או נפשית, הגורמת לקטין או לחסר הישע, חבלה פיזית או פגיעה נפשית. חסר ישע, על פי סעיף 368א לחוק העונשין, הוא […]להמשך קריאה
אי הרשעה בסוף ההליך בעבירת תקיפה קיימת אפשרות חוקית, לפיה אדם שהועמד לדין בעבירת תקיפה ואף הודה בביצועה, יסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית. לצורך מימוש אפשרות זו, נבחן היחס בין חומרת העבירה, לבין הנזק העתידי הצפוי להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו. לצורך הכרעה בשאלה זו, בוחנים בתי המשפט פרמטרים שונים כדוגמת נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו […]להמשך קריאה
תקיפה ע"פ סעיף 378 לחוק העונשין, תקיפה היא "הפעלת כוח ללא הסכמתו של הזולת או גם כאשר הושגה הסכמה אך בתרמית תוך גם שימוש באור גז וכו' נכלל בהפעלת הכוח". המדובר בעבירה רחבה מאוד, המגלמת שורה ארוכה של מעשים וקובעת כי הם אסורים. ישנם סוגי תקיפה מגוונים הגורמים לנזקים שונים ועל כן, בגין כל מעשה […]להמשך קריאה
שוחד עבירות של מתן או קבלת שוחד ולרבות תיווך לשוחד, הן עבירות פליליות ושגורות בפי העם כ"שחיתות שלטונית". עבירת השוחד יכולה להתבטא במתן או קבלת כסף או שווה כסף, מינוי, קידום בתפקיד, מימון חופשה, מתנה, מין ובעצם בכל דרך שבה טובת הנאה כלשהי ניתנת לנושא משרה, בתמורה לקבלת דבר ממנו, שלא למטרת תפקידו. לקיחת […]להמשך קריאה
