מח״ש מח"ש היא מחלקה בפרקליטות המדינה שתפקידה לחקור חשדות לגבי ביצוע עבירות פליליות על ידי שוטרים בישראל ולהעמידם לדין. טרם הקמת מח"ש, חקירות השוטרים היו נעשות ע"י היחידה המשטרתית לחקירות פנים אשר הובילה ביקורת הולכת וגוברת כי המשטרה חוקרת את עצמה ובעקבות דו"ח מבקר המדינה, בשנת 1992, הוקמה מח"ש, כגוף הנפרד מהמשטרה. מח"ש עוסקת בחקירת […]להמשך קריאה
לעו"ד איתמר פלג, בוגר פרקליטות ויוצא משרד מהמובילים בישראל, ניסיון רב בייצוג במשפטים צבאיים חמורים וקלים כאחד, ובפני בית הדין הצבאי, בתיקי סמים, נשק, מרמה, שוחד, עבירות ביטחוניות, תיקי עריקות ועוד. חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, הוא החוק המסדיר את כללי השיפוט הצבאי בצה"ל ולצד חוק זה, תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים), תשכ"ח-1968 […]להמשך קריאה
נפגעי עבירה מאחר ונפגעי העבירה אינם צד להליך אלא עדי תביעה בלבד, שמירה על האינטרס שלהם מהווה שיקול אחד, מבין שיקולים רבים, המנחים את התביעה. מציאות זו יוצרת מורכבות קשה: מחד, קיים רצון להגיש תלונה ושימוצה הדין עם העבריין. מאידך, קיים חשש שמא התלונה לא תטופל כראוי והתיק ייסגר כך שכל המאמצים האדירים שהושקעו בהגשת […]להמשך קריאה
מעמדו של נפגע העבירה בהליך הפלילי ההליך פלילי בישראל מתנהל כך שהמדינה היא המאשימה ואחראית על ניהול התיק הפלילי כנגד הנאשם, בעוד המתלונן או המתלוננת, אינם צד להליך. בניסיון לגשר על פער זה של העדר מעורבות המתלונן על אף חשיבותו להליך, בשנת 2001 נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה, המעניק זכויות לנפגעים בנושאים הקשורים בהליך הפלילי […]להמשך קריאה
הליך שימוע פלילי (לפי סעיף 60א): ההזדמנות האחרונה למנוע כתב אישום מהי זכות השימוע? זכות השימוע קובעת כי לאדם החשוד בביצוע עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש עליה עולה על שלוש שנות מאסר), עומדת הזכות להציג את טיעוניו בפני רשויות התביעה בטרם יוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום. עיקרי הזכות: הודעה רשמית: הרשות החוקרת מחויבת לשלוח […]להמשך קריאה
