חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות סעיף 335 לחוק העונשין התשל"ז-1977 הוא סעיף המתייחס למקרים בהם מבוצעות עבירות של חבלה חמורה או פציעה וקובע נסיבות מסוימות, שבאם התקיימו, תיחשב העבירה ככזו שבוצע בנסיבות מחמירות. כתוצאה מכך, העונש הצפוי יהיה חמור משמעותית מזה הקבוע לגבי עבירות אלו ברגיל.  כך לדוגמה, קובע הסעיף כי אדם המבצע את העבירות הנ"ל […]להמשך קריאה

פציעה תקיפת אדם לשם פציעתו משמעותה גרימת דקירה, חתך או פציעה בגוף. בהתאם לסעיף 334 לחוק העונשין תשל"ז-1977, דינו של אדם הפוצע את חברו – שלוש שנות מאסר. יש לשים לב, כי סעיף זה אינו מתייחס לאירוע פציעה קשים, למשל, אירועי דקירה מסכני חיים או כאלו שבמסגרתם נפגעו איברים פנימיים או עלולים היו להיפגע, שאז […]להמשך קריאה

חבלה חמורה סעיף 34כד לחוק העונשין קובע כי חבלה חמורה, משמעותה חבלה מסוכנת או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או כדי פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים. לפי סעיף 333 לחוק העונשין, המבצע עבירה של חבלה […]להמשך קריאה

חבלה בכוונה מחמירה עבירה זו היא החמורה ביותר שקבע המחוקק מבין עבירות התקיפה. ע"פ סעיף 329 לחוק העונשין התשל"ז-1977, מדובר במקרים בהם הפוגע התכוון לגרום חבלה חמורה, מום או נכות לנפגע באמצעות נשק קר או חם או כל נשק פוגעני אחר, לרבות סכין או קליע, חומר נפץ או נוזל. הסעיף מתייחס גם למקרים בהם הפוגע […]להמשך קריאה

תקיפה הגורמת חבלה ממשית תקיפה הגורמת חבלה ממשית היא תקיפה המצויה במדרג חמור יותר מאשר תקיפה "סתם". ע"פ סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז-1977, אדם המבצע עבירה של תקיפה וגורם בכך חבלה ממשית למותקף, דינו עד שלוש שנות מאסר.  החוק אינו מגדיר במדויק מהי חבלה ממשית. יחד עם זאת, לצורך סיווג עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, […]להמשך קריאה

תקיפה בנסיבות מחמירות סעיף 283 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כי אירועי תקיפה המתבצעים על רקע נסיבות מסוימות, יחשבו ככאלו שבוצעו בנסיבות מחמירות וכתוצאה מכך, נלווית לאירועי תקיפה אלו ענישה חמורה יותר מתקיפה "רגילה".  ע"פ סעיף זה, ביצוע עבירות תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, בידי שני אנשים או יותר, תגרור כפל העונש הקבוע באותן עבירות. […]להמשך קריאה

תקיפת שוטרים תפקידה של המשטרה בישראל היא אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים מדינתי. בתוך כך, אמונה המשטרה בין היתר על שמירה על ביטחונם של אזרחי ישראל, מניעת פשיעה וגילוי האמת. מכאן, קיים צורך לשמור על עובדיה ולאפשר להם לבצע את עבודתם.  יחד עם זאת, במסגרת היחסים הרגישים והמורכבים לעיתים בין השוטר לאזרח, פערי […]להמשך קריאה

העלבת עובד ציבור עובדי הציבור נדרשים לניהולה התקין של מדינת ישראל כמדינת חוק, יהודית ודמוקרטית. בין עובדי הציבור, כידוע, נמנים רופאים, עובדי ממשלה, עובדי רשויות מקומיות, עובדי ביטוח לאומי, מורים, פרקליטים, שוטרים, סוהרים ועוד ועוד אשר עבודתם בד"כ נעשית מול הציבור.  בהתאם לכך, מטבע עבודתם, עובדי הציבור חשופים לביקורת ישירה ומידית על מעשיהם. משכך, נדרשת […]להמשך קריאה

תקיפת עובד ציבור תקיפת עובדי ציבור היא תופעה מוכרת ההולכת וגוברת בתדירותה וחומרתה בישראל.  בין עובדי הציבור הנתקלים בתופעת האלימות כלפיהם על רקע תפקידם, בולטים בעיקר שוטרים, פקחים, רופאים, עובדי חינוך והוראה, פקידים, אנשי המערכת המשפטית ועוד.  קביעת סעיפי עבירה ספציפיים למקרים בהם ננקטת אלימות כנגד עובדי ציבור על רקע מילוי תפקידם, כמו גם הענישה […]להמשך קריאה

תקיפת קטין או חסר ישע קטין, על פי סעיף 34 לחוק העונשין, הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים. בהתאם לסעיף 368ב לחוק העונשין, תקיפת קטין או חסר ישע היא כל מעשה תקיפה, פיזית או נפשית, הגורמת לקטין או לחסר הישע, חבלה פיזית או פגיעה נפשית.  חסר ישע, על פי סעיף 368א לחוק העונשין, הוא […]להמשך קריאה