המתה באחריות מופחתת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת גם היא עבירה אשר באה אל העולם במסגרת הרפורמה החדשה בעבירות ההמתה והיא מבטאת מעבר מענישה מופחתת, לאחריות מופחתת. לפני קיומה של הרפורמה, עבירה זו נכנסה בגדר עבירת ההריגה ואף רצח. במקרים בהם מעשה ההמתה בוצע בנסיבות מסוימות, כדוגמת מצוקה נפשית קשה שנבעה מהתעללות של הפוגע בנפגע […]להמשך קריאה
חקירה והעמדה לדין בתאונות בנייה רמות האחריות בהקשר של תאונות עבודה הן המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות. ההנחה היא שבכל תאונה, לאדם האחראי, אין רצון שהתוצאה הקטלנית תתרחש. יסוד האדישות לגבי התוצאה הקטלנית שבגינו ניתן להעמיד לדין בעבירת רצח – אינו מתקיים ע"פ רוב אף אם מדובר ברשלנות קשה. מכאן, כאמור, רמות האחריות הרלוונטיות […]להמשך קריאה
גרימת מוות ברשלנות אדם אשר נטל סיכון בלתי סביר בכך שעשה מעשה שהוביל למותו של אדם אחר ובנוסף, לא היה מודע לכך שפעולתו תוביל לתוצאה הקטלנית מקום בו אדם מן היישוב כן היה מודע, יואשם בגרימת מוות ברשלנות. בהתאם לסעיף 304 לחוק העונשין, דינו של אותו אדם שלוש שנות מאסר. ע"פ רוב, אנשים נורמטיביים הם […]להמשך קריאה
המתה בקלות דעת עבירה זו מתייחסת למקרים בהם הנאשם נוטל סיכון בלתי סביר, בתקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתממש אך היא מתממשת. למשל, גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, בניה מודעת מחומרים זולים ובלתי בטיחותיים של מבנה ועוד. ע"פ הרפורמה החדשה ובהתאם לסעיף 301ג לחוק העונשין, אדם הגורם בקלות דעת למותו של אדם אחר, דינו שתים […]להמשך קריאה
רצח בנסיבות מחמירות מקרים חמורים במיוחד של רצח יכללו בעבירה החדשה של רצח בנסיבות מחמירות. בדומה לשיטות משפט אחרות, במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה, נקבעה עבירה הנותנת ביטוי למקרים החמורים ביותר של המתת אדם. ביניהם, רצח לאחר תכנון או שקילה, רצח שהוא מעשה טרור, רצח חסר ישע, רצח קטין על ידי האחראי עליו, רצח של בידי […]להמשך קריאה
ביולי 2019 ולאחר יותר מעשור של התדיינות בכנסת ישראל, נכנסה לתוקף רפורמה אשר חוללה שינוי מהותי בעבירות ההמתה בישראל. מטרת הרפורמה הייתה ליצור מענה חקיקתי עונשי הולם ועדכני, לכלל המקרים, בדרגות החומרה השונות, בהם הומת אדם וזאת, בדרך של קביעת מדרג בעבירות ההמתה. עבירת רצח ע"פ הרפורמה החדשה – המתת אדם בכוונה או באדישות היא […]להמשך קריאה
