חקירה והעמדה לדין בתאונות בנייה
רמות האחריות בהקשר של תאונות עבודה הן המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות. ההנחה היא שבכל תאונה, לאדם האחראי, אין רצון שהתוצאה הקטלנית תתרחש. יסוד האדישות לגבי התוצאה הקטלנית שבגינו ניתן להעמיד לדין בעבירת רצח – אינו מתקיים ע"פ רוב אף אם מדובר ברשלנות קשה. מכאן, כאמור, רמות האחריות הרלוונטיות הן המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות.
באשר להמתה בקלות הדעת: היא המקבילה של רף החומרה התחתון בעבירת ההריגה בעבר. מקרה ידוע שבו הואשם קבלן בהריגה היה המקרה של אלי רון ,ממציא שיטת ה"פל–קל", בגינה אירע "אסון ורסאי" בשנת 2001. עם זאת, זוכה רון מהריגה והורשע בגרימת מוות ברשלנות. אחד הנימוקים היה שביתו הפרטי נבנה באותה שיטה, ומכאן בית המשפט השתכנע שלא הייתה לו המודעות הסובייקטיבית לאפשרות גרימת התוצאה – מודעות שדרושה להרשעה בהריגה (וכיום – בהמתה בקלות הדעת). עם זאת, לאור תיקון החוק, ייתכן שיהיה שינוי מסוים במדיניות של התביעה ובתי המשפט, בין השאר משום שאין מדובר עוד בעבירה חמורה כל כך של "הריגה" הנושאת סטיגמה ותיוג חמור, ובכך ייפתח הפתח – במקרים המתאימים כמובן – להאשמה בהמתה בקלות דעת.
באשר לעבירת הרשלנות: ההעמדה לדין בגין גרימת מוות ברשלנות במקרים של תאונות עבודה, נסובה סביב שאלת סבירות הסיכון שנטל הנאשם. לצד זאת, מתעוררת שאלת קיומם של מעגלי האחריות לתוצאה הקטלנית ושאלת אחריותם של הרגולטורים והמפקחים. כל זאת, מתוך שאיפת המחוקק לקבוע מערך שיביא לידי אכיפה יעילה יותר בהקשר של עבירות הבנייה ומכאן, גם להרתעה רבה יותר.
עורך דין איתמר פלג מתמחה בתיקים מסוג עבירות המתה תוך כדי ליווי החל מטרום שלב החקירה ועד דיוני בית המשפט. פנו אליו לייעוץ ולפרטים נוספים.