תקיפה
ע"פ סעיף 378 לחוק העונשין, תקיפה היא "הפעלת כוח ללא הסכמתו של הזולת או גם כאשר הושגה הסכמה אך בתרמית תוך גם שימוש באור גז וכו' נכלל בהפעלת הכוח".
המדובר בעבירה רחבה מאוד, המגלמת שורה ארוכה של מעשים וקובעת כי הם אסורים.
ישנם סוגי תקיפה מגוונים הגורמים לנזקים שונים ועל כן, בגין כל מעשה תקיפה או אלימות, הגדיר המחוקק את המעשה האסור ותוצאתו, ככל ויש כזו, בסעיף עבירה ספציפי ובהתאם את הענישה בגין עשייתו.
מדובר בעבירות הפגועות בערכים חברתיים מוגנים שונים, בהם שמירה על האוטונומיה של הפרט ועל גופו, על הזכות להגנה ולכבוד, שלמות הגוף ובריאותו, חירות ושלווה.
תקיפה סתם
"תקיפה סתם" מוגדרת בסעיף 379 לחוק העונשין ומשמעותה תקיפה בה לא נגרמו חבלות, פציעות, שברים, נזקים נפשיים וכיוצ"ב למותקף. למעשה, עבירה זו, מתייחסת אף לכל פעולה פיסית שהובילה לאי נוחות או נזק על גופו של האדם בלי שניתנה הסכמתו.
מדובר בעבירה הנחשבת לקלה ביותר מבין עבירות התקיפה המנויות בחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין ולמרות זאת, החוק קובע בגין עבירה זו ענישה של עד שנתיים מאסר.
כאשר מודבר בתקיפה שבוצעה במטרה לבצע עבירה מסוג פשע, או לגנוב דבר מה או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר– יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.
בין היתר, פונים למשרדנו נאשמים המואשמים בעבירה של תקיפה סתם בעקבות עימות שהתפתח בינם לבין אחר, בין אם במסגרת אלימות המתרחשת בכבישים (חניות ועימותים שונים), בין אם בין שכנים, ברחוב ובכל מקום שניתן להעלות על הדעת.
במקרים רבים, מדובר בהאשמות מופרחות או מוגזמות ואשר ניתן לסגור את התיק מבלי שיוגש כתב אישום או שבמידה והוגש, לסיים את ההליך ללא הרשעה ולהימנע מהותרת כתם ברישום הפלילי למשך שנים רבות.